Les mariés en sucre

אני בת שמונה. הרגליים שלי לא מגיעות לרצפה. הם מדברים על הכלה בלי לומר איפה היא. אני מטפסת על הספסל, ואז על הכיסא של השכן.

J'ai huit ans. Mes pieds ne touchent pas le sol. Ils parlent de la mariée sans dire où elle est. Je monte sur le banc, puis sur la chaise du voisin.

עוגת החתונה הגבוהה נוטה לעבר סל הכדורסל. אני לוקחת את כלת הסוכר. הצוואר שלה מוחזק בחוט של קרמל.

La pièce montée penche vers le panier de basket. Je prends la mariée en sucre. Son cou tient par un fil de caramel.

החתן מממתק השקדים הפריך נשבר בין אצבעותיי. הז׳קט שלו נשאר בכיס שלי. הבסיס נדבק לשרוול.

Le marié en nougatine casse entre mes doigts. Son veston reste dans ma poche. Le socle colle à ma manche.

קראק. חתיכה מהשן שלי נופלת לקרם.

Crac. Un morceau de ma dent tombe dans la crème.

העוגה עדיין עומדת.

Le gâteau tient encore.

אבי מסתובב. אני סוגרת את הפה. הוא מסתכל על שתי הדמויות.

Mon père se retourne. Je ferme la bouche. Il regarde les deux figurines.

״עוד בדיחה של הכלה.״

« Encore une blague de la mariée. »

אני מהנהנת כדי להשאיר אותו עם הרעיון הזה.

Je hoche la tête pour lui laisser cette idée.

מתחת לשולחן החתולה דוחפת באפה אבן דומינו צהובה. חמש נקודות. ״Bonbon״ מבריק על התג שלה. אני מניחה את הכלה בלי הראש בצלחת של אבי.

Sous la table, la chatte pousse un domino jaune du nez. Cinq points. « Bonbon » brille sur sa médaille. Je pose la mariée sans tête dans l'assiette de mon père.

העוגה עדיין עומדת. הלשון שלי חוזרת אל הקצה השבור.

Le gâteau tient encore. Ma langue revient au bord cassé.