Six contre six

אנחנו שנים עשר סביב השולחן. ״הולכים או נשארים?״ מפקידים בידיי את הספירה. המשקפיים שלי משדרים רצינות. שיניים למעלה, נשארים. על המפה, חוזרים הביתה. אני משאיר את המזלג באוויר.

Nous sommes douze autour de la table. « On s'en va ou on reste ? » On me confie le compte. Mes lunettes font sérieux. Dents en l'air, on reste. Sur la nappe, on rentre. Je garde ma fourchette en l'air.

הצעיר מכולם מניח את מפצל החשמל בין הכוסות. השרוכים שלו ורודים. אני סופר בקצה האצבע: שישה מזלגות עומדים, שישה מזלגות שוכבים.

Le plus jeune pose la multiprise au milieu des verres. Ses lacets sont roses. Je compte du bout du doigt : six fourchettes debout, six fourchettes couchées.

שבעה מול חמישה. אפשר עוד לרקוד.

Sept à cinq. On peut encore danser.

הוא מקרב את המזלגות. ״אתה יכול לספור שוב?״ אני מקפל את המשקפיים בכיוון הלא נכון. אחת הזרועות מתנגדת. אני מפעיל עוד קצת כוח. היא נופלת מתחת לשולחן.

Il rapproche les fourchettes. « Tu peux recompter ? » Je replie mes lunettes dans le mauvais sens. Une branche résiste. Je force encore un peu. Elle tombe sous la table.

אני מניח את המסגרת ליד הכוס שלי. האצבעות מתערבבות במזלגות. הוא מחכה, כפות ידיו שטוחות. אני מפנה את הראש אל הרמקול. אני עונה קצת פחות מהר.

Je pose la monture près de mon verre. Les doigts se mêlent aux fourchettes. Il attend, les mains à plat. Je tourne la tête vers l'enceinte. Je réponds un peu moins vite.

שבעה מול חמישה. אפשר עוד לרקוד.

Sept à cinq. On peut encore danser.

הוא דוחף ברגל את מפצל החשמל. אני מזיז את המפה בגב כף היד. הסלואו מתחיל שוב בזמן שאני מחפש את זרוע המשקפיים, על ארבע, האף חמישה סנטימטרים מהרצפה.

Il pousse la multiprise du pied. J'écarte la nappe du dos de la main. Le slow repart pendant que je cherche la branche à quatre pattes, le nez à cinq centimètres du sol.